יום שני, 16 בנובמבר 202616.11.26ו׳ בכסלו תשפ״ז17°תל אביב

פורטל נדל״ן, דירות, משכנתאות ושיפוצים בישראל

מי נשאר עם הדירה אחרי הגירושין? ההחלטות שיכולות לשנות את העתיד הכלכלי שלכם

דירה שנקנתה לפני החתונה, משכנתה משותפת, ילדים ומיסוי: מה משפיע על חלוקת דירת המגורים בגירושין ומה לבדוק לפני שחותמים על הסכם.

מאת: דירת מגוריםפורסם: 10 דקות קריאה
חלוקת הבית בגירושין
תוכן העניינים

אחרי שנים של חיים משותפים, דירת המגורים הופכת לא פעם לנושא המורכב ביותר בפרידה. אחד מבני הזוג רוצה להישאר בבית, השני מבקש למכור ולהתחיל מחדש, ובאמצע נמצאים הילדים, המשכנתה, החסכונות והחשש מפני העתיד. אלא שחלוקת רכוש בגירושין אינה מסתכמת בשאלה על שם מי רשומה הדירה. לפעמים דווקא הפרטים שנראים שוליים, כמו מועד רכישת הנכס, מקור הכספים או הסכמות שנעשו לאורך השנים, עשויים להשפיע על הזכויות של שני הצדדים. אז מה באמת קורה לבית המשותף כאשר מחליטים להיפרד, ומה כדאי לדעת לפני שמקבלים החלטה?

הדירה נשארת, המשפחה משתנה. מה עושים עם הבית המשותף?

דמיינו בני זוג שרכשו דירה לפני חמש עשרה שנה. בתחילת הדרך הם התמודדו עם משכנתה גבוהה, בהמשך שיפצו את הבית, הרחיבו את המשפחה ובנו בו שגרת חיים. כעת, לאחר שהחליטו להיפרד, שניהם צריכים לחשוב על מקום מגורים חדש, על חלוקת ההוצאות ועל החיים הכלכליים שיבואו לאחר הגירושין.

אחד מהם מעוניין להישאר בדירה, בעיקר כדי שהילדים יוכלו להמשיך ללמוד באותן מסגרות ולהתגורר בסביבה המוכרת. השני סבור שמכירת הנכס היא הדרך ההוגנת לאפשר לשניהם להתחיל מחדש.

מי מהם צודק?

התשובה אינה נקבעת רק לפי הרצון של אחד הצדדים. צריך לבחון את הזכויות בנכס, את ההתחייבויות הכלכליות, את נסיבות המשפחה ואת האפשרויות המעשיות שעומדות בפניהם.

זו בדיוק הסיבה שדירת מגורים, למרות שהיא נראית כמו נכס אחד וברור, יכולה להפוך לסוגיה משפטית וכלכלית מורכבת.

על שם מי רשומה הדירה, והאם זה באמת קובע למי היא שייכת?

אחת השאלות הראשונות שעולות במהלך חלוקת רכוש בגירושין היא מי רשום כבעל הזכויות בדירה.

כאשר שני בני הזוג רשומים כבעלים, קיימת נקודת מוצא קניינית ברורה ביחס לזכויות הרשומות. אולם כאשר הדירה רשומה רק על שם אחד מהם, התמונה עשויה להיות מורכבת יותר.

חוק יחסי ממון בין בני זוג מסדיר את איזון המשאבים בין בני זוג נשואים שעליהם חל החוק. ככלל, נכסים בני איזון שנצברו במהלך הנישואין נבחנים במסגרת האיזון, גם כאשר הם רשומים על שם אחד מבני הזוג בלבד.

עם זאת, אין פירוש הדבר שכל נכס מתחלק אוטומטית לשניים או שהרישום חסר משמעות. יש להבחין בין זכויות הבעלות בנכס מסוים לבין הזכות לאיזון שווי הרכוש הכולל.

למשל, ייתכן שדירה רשומה על שם אחד מבני הזוג, אך שוויה רלוונטי לאיזון המשאבים. במקרה אחר עשוי להיות מדובר בנכס שמוחרג מהאיזון, אלא אם הוכחו נסיבות המקימות זכות אחרת.

לכן, לפני שמסיקים מסקנות על בסיס הרישום בלבד, חשוב להבין מתי נרכשה הדירה, כיצד מומנה, מה היה אופי ההתנהלות הכלכלית והאם קיימים הסכמים בין בני הזוג.

הדירה נקנתה לפני החתונה. האם בן הזוג השני יכול לדרוש חלק ממנה?

נניח שאישה רכשה דירה כמה שנים לפני שהתחתנה. לאחר הנישואין עברו בני הזוג להתגורר בה, נולדו להם ילדים, והדירה שימשה במשך שנים כבית המשפחה. לאורך התקופה שולמו הוצאות שונות, בוצעו שיפוצים ואולי גם נפרעה משכנתה.

כעבור שנים בני הזוג מחליטים להתגרש. האם הדירה נשארת בבעלות האישה בלבד?

לפי חוק יחסי ממון, נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין אינם נכללים ככלל באיזון המשאבים. אותו עיקרון חל, בכפוף לנסיבות, גם על נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין.

אלא שבפסיקה הוכרה האפשרות להוכיח כוונת שיתוף ספציפית בנכס מסוים, גם כאשר הוא אינו נכלל באיזון המשאבים הרגיל.

כאשר מדובר בדירת מגורים משפחתית, בית המשפט עשוי לבחון ראיות הנוגעות להתנהלות בני הזוג, להשקעות בנכס, למצגים שניתנו ולהסכמות מפורשות או משתמעות.

חשוב להדגיש כי מגורים משותפים במשך שנים אינם מקנים כשלעצמם זכויות בעלות אוטומטיות בדירה. גם השתתפות בהוצאות אינה מובילה בהכרח לאותה מסקנה בכל מקרה.

מצד שני, לא תמיד אפשר להסתפק באמירה שהדירה נקנתה לפני החתונה ולכן אין מקום לבחינה נוספת.

זהו אחד הנושאים שבהם הפרטים האישיים עשויים להיות בעלי משמעות רבה.

האם חייבים למכור את הדירה במסגרת הגירושין?

לא בהכרח.

מכירת דירת המגורים היא אפשרות אחת, אבל אינה האפשרות היחידה. כאשר בני הזוג מגיעים להסכמות, הם יכולים לבחון הסדרים שונים המתאימים לנסיבותיהם.

אפשרות אחת היא למכור את הדירה ולחלק את התמורה בהתאם לזכויות ולהסכמות. אפשרות אחרת היא שאחד מבני הזוג ירכוש את זכויותיו של האחר, כך שהנכס יישאר בבעלותו.

יש גם מקרים שבהם בני הזוג מסכימים לדחות את מכירת הדירה לתקופה מסוימת, למשל כדי לאפשר לילדים להמשיך להתגורר בה עד למועד שנקבע.

אולם דחיית המכירה אינה החלטה שכדאי לקבל בלי לבחון את ההשלכות. בתקופה הזאת יש להמשיך לשלם משכנתה, ביטוחים, הוצאות תחזוקה ותשלומים נוספים. צריך גם לקבוע מי מתגורר בנכס, כיצד מתחלקות ההוצאות ומה קורה כאשר אחד הצדדים מבקש לשנות את ההסדר.

הסכמה כללית שלפיה הדירה תימכר בעתיד עלולה להותיר שאלות רבות ללא מענה.

לכן, כאשר מחליטים שלא למכור את הדירה באופן מיידי, חשוב להסדיר את התנאים באופן ברור.

ומה קורה כשיש ילדים? האם אפשר למכור את הבית שבו הם גרים?

כאשר יש ילדים קטינים, שאלת מכירת הדירה אינה רק עניין רכושי.

סעיף 40א לחוק המקרקעין מתייחס למצב שבו בית המשפט החליט על פירוק שיתוף בדירת מגורים משותפת של בני זוג בדרך של מכירה. בהתאם להוראות הסעיף, ביצוע המכירה מעוכב כל עוד לא נמצא לילדים הקטינים ולהורה המחזיק בהם הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות אפשרות להסדר זמני לתקופה שייקבע.

המשמעות אינה שהדירה חייבת להישאר בבעלות ההורה שמתגורר עם הילדים. גם אין מדובר בזכות אוטומטית להמשיך להתגורר בנכס ללא הגבלת זמן.

ההוראה נועדה לתת מענה לצורכי המגורים בנסיבות שעליהן היא חלה.

מעבר להיבט המשפטי, יש גם שיקולים מעשיים. האם מכירת הדירה תחייב מעבר לעיר אחרת? האם ההורים יוכלו להתגורר במרחק שיאפשר לקיים את זמני השהות (משמורת)? האם הילדים יוכלו להמשיך במסגרות החינוך שלהם?

אלה שאלות שכדאי לבחון כחלק מההסדר המשפחתי הכולל, ולא רק לאחר שהדירה כבר נמכרה.

רוצים שאחד מבני הזוג יישאר בדירה? קודם צריך לבדוק אם הוא יכול להרשות זאת לעצמו

לעיתים בני זוג מגיעים להסכמה עקרונית שאחד מהם יישאר בדירה וירכוש את חלקו של האחר.

על הנייר, ההסדר עשוי להיראות פשוט. בפועל, הוא מחייב בדיקה כלכלית מעמיקה.

נניח ששווי הדירה הוא 3 מיליון שקל ועליה יתרת משכנתה של מיליון שקל. בהנחה שלשני בני הזוג זכויות שוות בנכס, שאין חובות או התאמות נוספות ושאין הסדר אחר המשפיע על החלוקה, ההון העצמי נטו בדירה עומד על כ-2 מיליון שקל.

בתרחיש הפשוט הזה, שווי חלקו של כל אחד מבני הזוג בהון העצמי הוא כמיליון שקל.

אולם אם אחד מהם רוצה לקבל את מלוא הזכויות בדירה, הוא צריך לבחון כיצד יממן את רכישת חלקו של האחר, מה יקרה למשכנתה הקיימת והאם יוכל לעמוד בהוצאות החודשיות לאחר הפרידה.

חשוב להבין שהסכם בין בני הזוג אינו מחייב את הבנק לשחרר אחד מהם מההלוואה. שינוי בחבות כלפי הבנק מחייב את הסכמתו בהתאם לתנאי ההלוואה ולבדיקותיו.

לכן לא מספיק לקבוע בהסכם מי נשאר בדירה. צריך לוודא שההסדר ניתן לביצוע.

המשכנתה לא מתגרשת יחד איתכם

בני זוג רבים מגלים שהפרידה האישית אינה מביאה לסיום מיידי של ההתחייבויות הכלכליות המשותפות.

כאשר שני בני הזוג חתומים על המשכנתה, הבנק ממשיך לראות בהם חייבים בהתאם להסכם ההלוואה, כל עוד לא אושר שינוי.

גם אם אחד מהם עזב את הבית ואינו מתגורר בו עוד, הדבר אינו משחרר אותו אוטומטית מחבות כלפי הבנק.

לכן במסגרת חלוקת רכוש בגירושין חשוב לבחון מי ממשיך לשלם את המשכנתה בתקופת הביניים, האם מתוכנן מימון מחדש, מהו המועד להעברת הזכויות וכיצד פועלים אם הבנק אינו מאשר את השינוי המבוקש.

כאשר אין מענה ברור לשאלות האלה, בני הזוג עלולים למצוא את עצמם ממשיכים להיות קשורים כלכלית גם לאחר שהסדירו את הפרידה.

האם העברת דירה בין בני זוג במסגרת גירושין מחייבת בתשלום מס?

אחת הסוגיות שפחות מדברים עליהן בתחילת הדרך היא ההבדל בין מכירת דירה רגילה לבין העברת זכויות במסגרת גירושין.

סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי העברת זכויות במקרקעין הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין אינה נחשבת למכירה לעניין החוק, כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בו.

המשמעות היא שהעברה כזו אינה יוצרת כשלעצמה אירוע מס שבח או מס רכישה באותו מועד. עם זאת, אין מדובר במחיקה של כל השלכות המס האפשריות.

כאשר מקבל הזכויות ימכור את הנכס בעתיד, עשויים להיות רלוונטיים יום הרכישה ושווי הרכישה ההיסטוריים של מי שהעביר את הזכויות.

בנוסף, יש להבחין בין העברת זכויות אגב גירושין לבין מכירת הדירה לצד שלישי, שעשויה להיות כפופה לכללי מיסוי אחרים.

לכן כדאי לבחון את היבטי המס והרישום לפני שמגבשים את ההסדר הרכושי.

לא רק הדירה: מה קורה לפנסיה, לחסכונות ולעסק המשפחתי?

כאשר בני זוג מתחילים לדבר על חלוקת רכוש, הדיון מתמקד לעיתים בדירת המגורים משום שהיא הנכס המוחשי והבולט ביותר.

אבל לא תמיד מדובר בנכס בעל השווי הכלכלי המשמעותי ביותר.

לאורך שנות הנישואין עשויים להצטבר חסכונות פנסיוניים, קרנות השתלמות, קופות גמל, השקעות, זכויות בעסק, מניות ונכסים נוספים.

חוק יחסי ממון מתייחס במסגרת נכסי בני הזוג גם לזכויות עתידיות לפנסיה, לפיצויי פרישה ולחסכונות, בכפוף להוראותיו ולנסיבות.

לכן ייתכן שחלוקת הדירה היא רק חלק אחד מההסדר הכלכלי.

לדוגמה, בני זוג יכולים להסכים שאחד מהם יקבל זכויות מסוימות בנכס מקרקעין, בעוד שהאחר יקבל נכסים או זכויות אחרות במסגרת איזון כולל. הסדר כזה מחייב בדיקה של שווי הנכסים, אופן המימוש שלהם והמשמעות הכלכלית של החלוקה.

גם כאשר אחד מבני הזוג ניהל עסק במשך שנים, יש לבחון את הזכויות וההתחייבויות הרלוונטיות בהתאם לנסיבות.

המטרה היא לא לקבל החלטה על נכס אחד במנותק משאר הרכוש.

הטעות שעלולה לעלות ביוקר: לחתום על הסכם לפני שמבינים את כל הנתונים

כאשר בני זוג רוצים לסיים את הגירושין במהירות, לעיתים מתעורר רצון להגיע להסכמות כבר בשיחה הראשונה.

אחד מבני הזוג מציע להשאיר את הדירה לאחר. בתמורה הוא מבקש לקבל סכום כסף מסוים, לוותר על התחייבות אחרת או להסדיר את חלוקת החסכונות.

אלא שללא בדיקה מסודרת, קשה לדעת אם ההסדר משקף את הזכויות וההתחייבויות של הצדדים.

מה שוויה העדכני של הדירה? האם יש עליה שעבודים? מה גובה החובות? אילו זכויות פנסיוניות נצברו? האם קיימים נכסים נוספים? ומהן ההשלכות של ההסדר על החיים הכלכליים של כל אחד מבני הזוג?

חשוב גם לבחון כיצד יבוצע ההסכם בפועל.

הסכם יכול להיראות ברור ביום החתימה, אך לעורר מחלוקות כאשר מגיע המועד להעברת הכספים, למכירת הדירה או לשחרור מהמשכנתה.

לכן, מעבר להסכמה על העקרונות, כדאי לקבוע מנגנונים ברורים לביצוע.

האם הסכם ממון יכול לשנות את חלוקת הדירה?

כן. הסכם ממון שנערך ואושר כדין, ככל שנדרש, עשוי להסדיר מראש את היחסים הרכושיים בין בני הזוג.

למשל, בני זוג יכולים לקבוע בהסכם כיצד יתייחסו לדירה שהייתה בבעלות אחד מהם לפני הנישואין, כיצד יחולקו נכסים שיירכשו בעתיד ומה יקרה במקרה של פרידה.

כאשר קיים הסכם ממון, יש לבחון את תוכנו, את תוקפו ואת תחולתו על הנכסים הרלוונטיים.

חשוב לא להניח שהסכם ממון מספק תשובה לכל שאלה רק משום שהוא קיים. לעיתים מתעוררות מחלוקות בנוגע לפרשנות ההסכם, לשינויים שנעשו לאחר חתימתו או להתנהלות בני הזוג במהלך השנים.

לכן גם כאשר יש הסכם ממון, כדאי לבדוק אותו כחלק מהתמונה הכוללת לפני קבלת החלטות.

מתי כדאי לפנות לעורכת דין גירושין בנושא חלוקת רכוש?

רבים פונים לקבלת ייעוץ משפטי רק לאחר שהמחלוקת כבר התפתחה. אבל כאשר מדובר בדירה, במשכנתה ובזכויות כלכליות משמעותיות, לעיתים יש ערך לבדיקת המצב עוד לפני שמתחילים לנהל משא ומתן.

עורכת דין גירושין העוסקת בדיני משפחה יכולה לסייע בבחינת הזכויות בנכסים, בהבנת ההשלכות המשפטיות של ההסדרים האפשריים ובהסדרת חלוקת הרכוש במסגרת הסכם או הליך משפטי, בהתאם לצורך.

עו"ד גלית צור, בעלת 27 שנות ניסיון בדיני משפחה וגירושין ומגשרת מוסמכת, מלווה בני זוג המתמודדים עם שאלות הנוגעות לחלוקת רכוש, לדירת המגורים ולהסדרת החיים לאחר הפרידה.

במסגרת הליווי נבחנים בין היתר הרכב הנכסים, ההתחייבויות הכלכליות, הסכמים קיימים והאפשרויות להסדרת המחלוקות. במקרים המתאימים ניתן לבחון גם דרך של משא ומתן או גישור, לצד האפשרות לניהול הליך משפטי כאשר אין אפשרות להגיע להסכמות.

לפני שמחליטים מי מקבל את הדירה, כדאי לחשוב על החיים שאחריה

דירת המגורים היא לעיתים הנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג, אבל ההחלטה מה לעשות בה צריכה להתחשב גם במה שיקרה לאחר הפרידה.

האם מי שנשאר בדירה יוכל לשלם את המשכנתה? האם מכירת הנכס תאפשר לשני הצדדים למצוא פתרונות מגורים מתאימים? האם קיימים נכסים אחרים שמשפיעים על החלוקה? ומה המשמעות של ההסדר עבור הילדים?

אין תשובה אחת שמתאימה לכל משפחה.

לעיתים מכירת הדירה תהיה אפשרות מתאימה. במקרים אחרים רכישת חלקו של אחד מבני הזוג או הסדר מוסכם לתקופת מעבר עשויים להתאים יותר.

הדבר החשוב הוא לא למהר לקבל החלטה על סמך שווי הנכס בלבד, אלא לבחון את מכלול הזכויות, ההתחייבויות והצרכים.

בסופו של דבר, חלוקת רכוש בגירושין אינה רק השאלה כיצד מחלקים את מה שנצבר בעבר. היא גם חלק מהדרך שבה כל אחד מבני הזוג בונה את חייו הכלכליים לאחר הפרידה.

למידע נוסף על חלוקת רכוש, הסכמי גירושין וליווי משפטי ניתן לפנות לאתר עו"ד גלית צור – משרד עורכי דין לענייני משפחה, גירושין וגישור.

המידע בכתבה כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי או מקצועי. לפני קבלת החלטה מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך.

מחשבון משכנתא

מתכננים לקנות דירה? בדקו מה יהיה ההחזר החודשי המשוער.

למחשבון המשכנתא ‹

רוצים להתעדכן ראשונים?

מדריכים, טיפים ועדכונים בתחום הדיור ישירות לדוא״ל.

דילוג לתוכן